אבו דוגוש (1984) בע"מ נ' יפה מושב שיתופי להתיישבות

פסק דין

1.המבקש עותר לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות ולחילופין מחמת מיצוי העילה – אי קבלת היתר לפיצול סעדים טרם הגשת תביעה זו.

רקע עובדתי

2.ביום 06.04.11 הוגשה התביעה במסגרתה עתרה המשיבה לחיוב המבקש בפיצויים בסך 2,500,000 ₪ בגין הפרת הסכם תכנון, פיתוח ושיווק בהרחבת מושב תלמי יפה אשר נכרת בין הצדדים ביום 14.04.00. (להלן: "ההסכם").

לטענת המשיבה, השקיעה כספים רבים כדי לקיים את ההסכם עם המבקש, בסכומים העולים על סכום התביעה.

לשיטתה של המשיבה, פעלה כנדרש לביצוע ההסכם ולאחר ביטול הקפאת הפרוייקט בינואר 2004, נוהל משא ומתן במשך 6 חודשים במסגרתו לא בוטל ההסכם ובסופו של יום התקשר המבקש עם יזם אחר ביום 12.09.04.

3.קדמו להליך זה שני הליכים בין הצדדים.

ת.א.(אשקלון) 3613/05, הליך לצו מניעה כנגד המשיבה מלהיכנס להרחבת המושב. בגדרו של התיק האמור ניתנה ביום 21.06.05 החלטה, ע"י כב' השופטת ד' כהן, במסגרתה ניתן צו מניעה כנגד המשיבה.

בצו הזמני שניתן פורטה המסכת העובדתית המהווה יסוד לתביעה זו, ובין היתר כי ביום 09.10.03 מונה למשיבה כונס אשר בוטל ביום 28.01.04, מועד בו המבקש היה במשא ומתן עם נותן שירותים חדש באתר ההרחבה.

ביום 11.03.04 הודיע הנאמן להסדר הנושים למבקש כי יש לעמוד על ביטול ההסכם עם המשיבה.

בהחלטתה נקבע כי נראה כי המבקש הודיע למשיבה בראשית שנת 2004 על ביטולו של ההסכם, אולם ההכרעה בעניין תוקפו או בטלותו של ההסכם תידון בהליך העיקרי.

עוד נקבע כי בספטמבר 2004 נחתמו הסכמים בין המבקש לחברה הכלכלית לפיתוח חוף אשקלון, וחברת טנרם בע"מ אשר החלה, כבר ביולי 2004, להשקיע בשיווק הקרקעות.

יוער כי ההליך האמור נמחק בפסק דין מיום 05.03.09.

4.ההליך הנוסף, בגינו טוען המבקש כי מנועה המשיבה מהגשת תביעה זו, הינו ת.א. (אשקלון) 2099/07 (להלן : ההליך הקודם) בגדרו תבעה המשיבה השבה של 100,000 $ (390,000 ₪) במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר. הסכום נתבע בטענה כי המשיבה שילמה אותו לצורך הכנת תב"ע ואמורה היתה לגבותו מהרוכשים, כחלק מהוצאות הפיתוח, אולם המבקש החליט באופן חד צדדי לבטל את ההסכם.

טענות הצדדים

5.לטענת המבקש עילת התביעה הינה ביטול ההסכם והתגבשה לכל המאוחר, עם משלוח מכתב לב"כ המשיבה ,ביום 21.03.04, בו הבהיר המבקש כי ביטל את ההסכם.

באשר למיצוי עילת התביעה, נטען כי משלא התבקש ולא ניתן היתר לפיצול סעדים בגדרו של ת.א. 2099/07 מנועה המשיבה מניהול תביעה זו.

המשיבה טוענת כי עד היום לא נקבע כי ההסכם בוטל ונוהל משא ומתן במסגרתו אף נערכה טיוטה מיום 11.10.04 לביטול ההסכם. לשיטתה, אף ביום מתן הצו הזמני לא ניתן היה לקבוע כי החוזה בטל ולא נולדה עילת תביעתו ולפיכך לא התיישנה ביום 06.04.11.

באשר למיצוי התביעה סבורה המשיבה כי לא נדרשת היא כלל להיתר לפיצול סעדים הואיל והתביעה בת.א. 2099/07 מהווה עילה נפרדת אשר מקורה אינו בהסכם אלא מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט או דיני החוזים הכלליים.

לחילופין נטען כי ההליך הקודם תלוי ועומד והתבקש במסגרתו פיצול סעדים, הן בכתב התביעה, סעיף 18, והן בדיון מיום 27.04.10. לפיכך ניתן להעניק לה היתר להגשת תביעה זו.